אחרי 25 שנות ניסיון כנטורופתית וליווי של מעל 26,847 נשים שעברו אצלי את התהליך, אני יכולה לומר לך בביטחון: אכילה רגשית היא לא "חוסר כוח רצון". היא קריאה של הגוף שלך לעזרה ולאיזון.

כולנו מכירות את זה: יום עמוס בעבודה, לחץ בניהול הבית כשהילדים עדיין כאן או כשהבית מתרוקן והשקט פתאום רועש מדי, ויכוח עם בן זוג, תחושת שעמום, עייפות מצטברת או שינויים הורמונליים שמשפיעים על מצב הרוח – ואנחנו מוצאות את עצמנו מול המקרר, מחפשות נחמה באוכל. אכילה רגשית היא תופעה נפוצה ביותר, שפוגעת בכ-75% מהאוכלוסייה.

מהי אכילה רגשית?

אכילה רגשית היא מצב שבו אנחנו אוכלות כתגובה לרגשות קשים או לשינויים פיזיולוגיים, ולא מתוך רעב אמיתי. אנחנו עשויות למצוא את עצמנו אוכלות יותר מהרגיל, בוחרות במזון לא בריא, או אוכלות גם כשאנחנו לא רעבות.

חשוב לזכור: אכילה רגשית אינה אשמתכן. היא מנגנון התמודדות טבעי שקיים אצל כולנו. עם זאת, אכילה רגשית עלולה להוביל להשלכות שליליות רבות, ביניהן:

• עלייה במשקל (במיוחד באזור הבטן)
• בעיות עיכול ונפיחות
• תחושת אשמה ודימוי עצמי נמוך
• פגיעה בבריאות הגופנית והנפשית

הבשורה הטובה היא: ניתן להתגבר על אכילה רגשית ולמצוא דרכים בריאות להתמודדות.
בפוסט זה נסקור את הגורמים, נלמד לזהות אותם, ונכיר טכניקות יעילות.

איך ניתן להתגבר ולמצוא מנגנוני התמודדות בריאים?

הצעד הראשון: מודעות עצמית

התחילו בלהיות מודעות למחשבות ולרגשות שלכן לפני, במהלך ואחרי האכילה.
שימו לב האם אתן אוכלות מתוך רעב אמיתי או כתגובה לרגש או עומס.

הצעד השני: זיהוי טריגרים

נסו לזהות מהם הטריגרים שגורמים לכן לחפש מזון.
האם זה לחץ בעבודה? שעמום בבית? גלי חום שמורידים את האנרגיה? או אולי עייפות בסוף יום ארוך?

הצעד השלישי: מציאת דרכים בריאות להתמודדות

ברגע שאתן מודעות למחשבות, רגשות וטריגרים, הגיע הזמן למצוא דרכים בריאות להתמודדות.