fbpx

כללי

האם הבעיה היא באמת ב- סלמונלה?

סלמונלה באוכל מעובד ותעשייתי אירינה גלוזמן בריאות בקלות נשים ואמהות עסוקות בוחרות בתזונה בריאה

סלמונלה באוכל מעובד ותעשייתי

"אנשים בפאניקה: קריסה במכירות הסלטים המוכנים.. כולם מפחדים.. ירידה משמעותית במכירות..", כך התחיל עוד מאמר שעושה סקירה למה שקורה בשבועות האחרונים אחרי שנמצאו חיידקי סלמונלה בקורנפלקס של יוניליוור ובטחינה הנסיך, ואת הדיווחים הנוספים שיצאו בעקבות כך מהחברות האחרות, כולל הודעה על חיידקי ליסטריה בצ'יפס הקפוא של חברת מילוטל.
במאמר נוסף מלפני יומיים בלבד, נכתב בצורה חד-משמעית שבישראל אין בדיקות המבטיחות שהביצים המגיעים לציבור, כלומר לצלחת שלנו, הם ללא סלמונלה..

אמרנו לכם! כמה אפשר להגיד?..

עכשיו, אני בקלות יכולה לכתוב מאמר שלם על כך ש-"אמרנו לכם.." אני ועוד נטורופתים רבים, הזועקים שנים שיש סלמונלה בביצים ובעופות באחוז גבוה מהמקרים. באחד התחקירים של "המערכת עם מיקי חיימוביץ'" דובר חד-משמעית על הבעיה, ומי שדיבר על כך הוא רופא העובד בבי"ח, אשר כל הזמן פוגש מקרים מהסוג הזה, גם אם הם לא מאובחנים בצורה רשמית ככאלה.

אני גם בקלות יכולה לכתוב – "נו, כמה אפשר להגיד שאוכל מעובד הוא גם ככה לא מזון (מהמילה מזין = הזנה לגוף)", ושכדאי מאוד להימנע מאכילת מוצרים מעובדים מכל סוג.. שלא ניתן לסמוך על המפעלים הגדולים שידאגו לבריאות שלכם.. האינטרס היחיד שלהם הוא כלכלי. אחרת בעלי החברות האלה לא היו מייצרים מראש את כל הג'אנק, אותו הם דואגים לשווק כמוצרים הכי בריאים והכי איכותיים שיש.. הסיבה היחידה שעכשיו הם מתריעים היא שהם פוחדים מאנישה, וכי זה על 'סדר היום'.. זה הכל. מבטיחה שדברים כאלה מתרחשים כל הזמן, ואנחנו פשוט לא מודעים אליהם.

האם יש על מי לסמוך?

ואי-אפשר להסתמך על הממשלה או על גוף ציבורי / פרטי כזה או אחר, שידאג לבריאותכם.. עובדה! הם לא עושים זאת.. אם זה, כי הכל זז מאוד לאט כשזה נוגע למקבלי ההחלטות ולשינויים משמעותיים בחשיבה- בגישה- ביישום בפועל, אם כי יש ניגוד אינטרסים של החברות אשר יש להם כוח וכסף להשפיע על פעילות פוליטית והלוביסטים שעובדים בכנסת, ואם זה מסיבות פשוטות של מחסור בתקציב וכוח אדם, גם כאשר הכוונות ממש טהורות וטובות.
את האחריות על הבריאות שלכם אתם יכולים להפיל 'רק' על מי שמביט בכם מהמראה..

עכשיו, כל זה ועוד יהיה ממש, אבל ממש נכון!
ואני שמחה שזה זעזע לפחות חלק מהציבור, שהצביע ברגליים והתחיל לבדוק מה באמת נכנס לצלחת שלו..
אך אם אעשה זאת, אני לגמרי אפספס את הפואנטה החשובה בכל הסיפור!

ומהי הפואנטה האמיתית והחשובה באמת?

הנקודה היא, שזה העולם שבו אנחנו חיים! זו המציאות!
העולם שאנחנו כולנו חיים בו, ללא יוצא מהכלל (כי אני אישית לא מכירה אנשים שחיים בפלנטה אחרת), הוא עולם מתועש, מלא בזיהום אוויר, זיהום מים, אדמה עייפה וענייה במשאבים. העולם המודרני מלא קרינה אלקטרו-מגנטית על כל צורותיה – רשת החשמל, תדרי הרדיו, אנטנות, מתקני שידור לטלוויזיה, טלפונים ניידים, מנורות הלוגן ועוד.. זיהו לא עולם 'מקדם בריאות'..
והעולם הזה, הרבה לפני התעשייה, מאז ומעולם היה מלא בחיידקים, וירוסים וטפילים, כאלה ואחרים, אלים יותר ופחות. התעשייה, שימוש מוגזם באנטיביוטיקה, תנאי החזקת חיות המשק והרבה תאבת הבצע, רק הגבירה את זה.

אם החיידקים הם לא הבעיה, אז מה כן?

בטבע, לאדם לא היו תרופות ומשחות טיפוליות. גוף האדם הותאם להתמודד לבד עם כל החיידקים, הווירוסים והטפילים סביב, לפחות כשהוא היה במצבו האופטימלי. החיידקים הם לא הבעיה, הם חלק טבעי מהנוף! הם חיו פה תמיד וימשיכו להתרבות ולמצוא דרכים להתקיים. אנחנו צריכים למצוא איך להתקיים איתם במרחב בצורה הרמונית, שהם יהיו שם, אך לא יצליחו להזיק לנו.

הבעיה היא שכבר שכחנו לתת לגוף שלנו את הכבוד הראוי לו. לסמוך עליו שידע להתמודד. אנחנו מעבירים את כל האחריות על מישהו אחר אי-שם – ממשלה, מפעל, בתי חולים (רמז- אף אחד לא בא לשם להיות בריא. זיהו בית חולים, כשמו כן הוא), רופאים (שלא למדו מעולם מזה אורח חיים בריא, שכבר שכחו להקשיב למטופל ושאכרה להסתכל לו בעיניים).
לא רק שאנחנו לא סומכים על הגוף שלנו, אנחנו גם לא מספקים לו את התנאים האופטימליים כדי שיוכל לעשות זאת (הזנה מתאימה, מנוחה ותנאים רבים נוספים), וזה יחד עם ירידה בתנאי הסביבה הקשים בהם הוא מתקיים.

שלא תבינו אותי לא נכון, אין לי שום כוונה לגרום למישהו להרגיש רגשות אשמה או תסכול. אני יודעת כמה החיים של כולנו מלאי סטרס ומתח, מלאי פיתויים שאנחנו נחשפים אליהם בכל מקום ובכל זמן. זה באמת לא פשוט לשמור על אורח חיים בריא ללא עזרה והכוונה מתאימה!

האם יש פתרונות?

למרות ואעפ"י, אני מאמינה שכשיש בעיה תמיד יש גם פתרון. לשמחתי הרבה, כמו שהמודרניזציה מביאה את האתגרים והחסרונות שלה, היא גם מאפשרת פתרונות שלא היו אפשריים (או נחוצים) בעבר, ולדעתי כבר אי-אפשר בלעדיהם.

חשוב שתתחילו לאט לאט לעשות את השינויים בתזונה שלכם, יותר מזון צמחי מלא, אוכל חיי, צבעוני ויפה. פחות אוכל מתועש מכל סוג שלנו, אוכל פשוט וביתי. הרבה יותר עלים ירוקים, ירקות ופירות. תדאגו לאכול קטניות, דגנים מלאים, אגוזים ושקדים.
הייתי שמחה אם תעשו את זה, לא כי אתם מפחדים מסלמונלה בביצים או בקורנפלקס, אלא כי אתם אוהבים וכבדים את הגוף שלכם, ורוצים לתת לו את מה שהוא צריך באמת.

אני רואה יום יום את ההוכחה הקבועה שכך הדברים עובדים באמת

כאשר אנשים עושים שינויי באורח החיים שלהם, דואגים לגוף שלהם, מה שבעבר מייד היה עושה אותם חולים, עכשיו כבר אין לו את ההשפעה הזאת עליהם. כשכולם בסביבתם חולים בשפעות ומחלות שונות כתוצאה מחשיפה לחיידקים, ווירוסים ומחוללי מחלות שונים, האנשים האלה בריאים ומלאי אנרגיה, ונראה שזה פשוט לא נוגע בהם. זה לא שהם חיים בסביבה שונה מכל היתר. פשוט הגוף שלהם חזק הרבה יותר, ומסוגל להתמודד טוב יותר עם מה שקיים.

אני מזמינה אתכם למצגת בריאות – חינם!

אני מזמינה אתכם למצגת בריאות המתקיימת מדי תקופה ברחבי הארץ, בה אתם
✔ תגלו מידע חשוב  ✔ תטעמו שייקים טעימים ובריאים במיוחד
✔ ותכירו מקרוב את אחד הכלים הכי אפקטיביים, המאפשר יישום קל ופשוט של המלצות של תזונה בריאה, המתאים לילדים, מבוגרים ואנשים עסוקים בעולם המודרני, שאני משתמשת בהם, ומאוד עוזרים לי, לילדיי וללקוחות שלי לשמור על עצמם בריאים הרבה יותר.

ההשתתפות ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה מראש.
נבדוק ונתאים יחד את המקום והזמן המתאים לכם ביותר.
הפרטים המלאים בטלפון או בהודעות וואטסאפ – 052-5952603 

שלכם,
אירינה גלוזמן, ND | בריאות בקלות
נשים ואמהות עסוקות בוחרות בתזונה בריאה

.

כאן ניתן לקרוא את המאמרים אותם הזכרתי בכתבה >>

מאמר: "אנשים בפאניקה": קריסה במכירות הסלטים המוכנים

מאמר: במשרד החקלאות מאשרים: במדינת ישראל 
לא מתבצעות בדיקות סלמונלה בלולי ביצים

שתצאי מעבדות לחירות!

אירינה גלוזמן בריאות בקלות אימון אמהות עסוקות לתזונה טבעית בכיף ובקלות

חג אביב שמח,
יציאה מעבדות לחירות!

לכל האמהות באשר הן,

חג חירות שמח!

חג אביב, הפריחה, ההתחדשות  😀

שתזכי לארוחת חג מאושרת ושמחה בחיק משפחתך, כשכולם באמת נהנים מה"ביחד". ואחרי הארוחה לא תרגישי אשמה על כמויות וטיב האוכל הנאכל…

שתצליחי לתכנן את חופשת הפסח הארוכה של הילדים (ושל כל המשפחה) לתפארת, שתיהני ממנה עד הסוף, וזה יהיה "הכי זמן איכות" שלכם ביחד!

שתשתחררי מהצורך לעשות הכל בעצמך ותדעי לבקש עזרה כשצריך (רמז: ניקיונות, הכנות אוכל, לבדר ולהשתלט על הילדים והרשימה עוד ארוכה ;-)).

שתדעי ליצור שינוי ולאפשר לעצמך לצאת מעבדות המחשבות שלך לחירות, ומהאוטומטים הידועים והמוכרים לך.

שתעשי את הבחירות שהכי מתאימות לך מבחינת תזונתך ואורח החיים שברצונך לנהל.

שתהיי חזקה אל מול הסביבה שלפעמים לא הכי מפרגנת, וחופשיה מפחדים ומחשבות מורידות מורל!!!

שתחיי בחוויה של חופש אמיתי על חייך וגורלך,

ותבחרי רק את מה שמקדם אותך!

  • ואם את בתקופת הנקה – קחי לתשומת לבך שמצה לפעמים לא עושה טוב לתינוקות (גזים וכאלה…).

 

באהבה והערכה רבה,

אירינה גלוזמן | בריאות בקלות

 

תינוק חדש, חיים חדשים, התחלה חדשה…

אירינה גלוזמן בריאות בקלות אימון אמהות עסוקות לתזונה טבעית בכיף ובקלות

ביקור החסידה מס' 3

 

בשעה טובה,
ביום ה' 14/11/2013
בשעה 21:10
נולד בלידה טבעית
בן שלישי למשפחת גלוזמן
במשקל 3,550 !

 

לתינוק וליולדת שלום  🙂

  • שעת הלידה הרשומה בפתק היא טעות של בי"ח שתוקנה בהמשך…

 

גם לי מותר לפעמים…

הקושי והתסכול

בשלושת השבועות האחרונים אני קצת חולה. מה זה "קצת" תשאלי אותי? בשבועיים הראשונים קצת השתעלתי, וזהו. לא משהו מיוחד. התעלמתי מהנושא. אח"כ הגיעה המכה הרצינית – נזלת איומה מלווה לפעמים בכאבי ראש בגלל שאיזור הסינוסים סתום. ובכלל הרגשה כללית מזופתת. חולה בלי חום! אין דרך אחרת לקרוא לזה.

זה השפיע על כל כולי, על ההרגשה, על התנהגות, על ביצועי תכנונים עסקיים. בקיצור על הכל. ולא לשכוח שאני בהיריון בחודש חמישי (תודה תודה, מזל טוב לי, מי שלא ידעה :-)). ויש לי 2 ילדים קטנים שאותם כל זה לא מעניין… ובן זוג שבחצי שנה הקרובה נמצא בלחץ בעבודה וחוזר הביתה בשעות שהילדים כבר ישנים, ועסק שצריך לקדם… אין ב'-ים (בתים) או ג'-ים (גימלים) כמו בצבא. לא קיבלתי "אישור להיות חולה".

אנטיביוטיקה שהרופא רשם סירבתי לקחת בתוקף, על אף הלחץ הכבד שהפעיל עלי אהובי שראה באיזה מצב אני נמצאת ודאג לי מאוד. דעתי האישית (והמקצועית) שברוב הפעמים היא עושה יותר נזק מתועלת. (מחשבות: "עדיף שתחזור הביתה מוקדם יותר- זה יהיה נחמד, ותפסיק לעשות לי הרגשה עוד יותר זיפתית עם עצמי… סתם.., הוא לא אשם במה שעובר עלי, הוא רק מנסה לעזור בדרך שהוא מכיר").

אני אמורה להוות דוגמא, להיות בריאה!!! העסק החדש שלי הוא לא פחות מ- "בריאות בקלות". אני אמורה ללמד אחרים איך להיות בריא בקלות?! בדיוק עכשיו זה הזמן המתאים לכך.. איך אני מראה את הפרצוף שלי ככה ברחוב? הרבה תסכול, בושה. בקיצור – זוועת עולם.

קצת אור בקצה המנהרה

אבל את יודעת מה? מצבי קצת השתפר, למרות שאני עדיין לא מרגישה הכי בריאה בעולם. השבוע, והיום במיוחד, הבנתי למה. הבנתי למה דווקא עכשיו ודווקא אני חולה (לא שלרגע האשמתי מישהו או בכיתי למה אני). אבל הבנתי באמת מהי הסיבה שהייתי צריכה את המחלה הזאת, את צלצול ההשכמה הזה כרגע.

אז מה הבנתי:

  1. כמו שקורה לרבות מבנות המין היפה, ובמיוחד האמהות שבינינו, אנחנו נוטות לשכוח את עצמינו לפעמים. אומנם אני מלמדת אחרות שחשוב להשקיע, חשוב לא להזניח, חשוב להתייחס לעצמנו- לגוף, לרגש ולנשמה שלנו. אבל גם אני צריכה שמישהו יזכיר לי זאת לפעמים. ולפעמים הרבה. גם אני צריכה ליווי ותמיכה חיצוניים. אני צריכה שיזכירו לי ללכת לישון בזמן, לאכול כמו שצריך, לשתות מספיק מים, לעשות שימוש ב"תרופות סבתא", לקחת ויטמינים מתאימים. כל הדברים הקטנים היומיומיים האלה שמשנים את כל מהלך היום לכאן או לכאן.

  2. אמונות פנימיות. בכל פעם שאני מצליחה להתקדם יפה במשימות שאני מציבה לעצמי, אם זה בבית או בעסק, "מגיע משהו שמקלקל לי", עוצר בעדי, לוקח אותי 2 צעדים אחורה.
    בעבר כנראה הייתי חושבת משהו בסגנון של: "נו בטח, אני לא מוצלחת, אני לא מסוגלת", היום ההבנה וההתבוננות שלי על "דברים שקורים" היא אחרת. היום אני מבינה שהמשהו הזה אני זימנתי לבד לחיים שלי כדי להוכיח לעצמי עוד הפעם ש"האמונות המעכבות שלי נכונות, שאני לא אתקדם בחיים". היום המחשבה החדשה שעוזרת לי להתמודד היא, ש"אני רק צריכה להבין 'למה' ", אבל לא מתוך אשמה, אלא בשביל עצמי. מחשבה זו מנחמת ומרגיעה אותי, למרות הקושי איתו אני מתמודדת.
    ברגע שאני מבינה את ה"למה" הזה, ו-"מה הוא בא ללמד אותי", זה בדיוק הרגע שבו הריכוז והצלילות חוזרים אלי ואני מתחילה להיות הכי אפקטיבית בעולם, הכי גאה בעצמי. והרגעים האלה מגיעים הרבה יותר מהר והרבה יותר פעמים ממה שהיה קורה בעבר. זה רק עניין של תרגול, של הבנה, של הסתכלות.

    מה שחשוב זה לזכור את הפעם הקודמת שזה קרה לך ואיך יצאת מהסיטואציה. וזה עובד נפלא. וכל פעם נותן אנרגיה ומעלה ביטחון ביכולת שלך להצליח.

שיעור ותזכורת שהייתי זקוקה להם

אז גם הפעם אני מודה לצינון הזה שתקף אותי באמצע הקיץ.

אני מודה לו שהזכיר לי לדאוג לעצמי, לעשות וליישם בעצמי את כל אותם הדברים שאני כל הזמן מדברת עליהם עם אמהות אחרות, הזכיר לי את החשיבות שלהם (שתייה מרובה, תזונה נכונה, שינה ומנוחה וכד') בחיים שלנו.

אני מודה להרגשת חוסר המיקוד שאפפה אותי בשבוע-שבועיים האחרונים, כי היא הזכירה לי שאני לא צריכה להיות עסוקה בהלקאה עצמית על זה שאני לא עומדת ביעדים ומטרות עסקיות שהצבתי לעצמי בתקופה הזאת. מזכירה  את החשיבות של לדעת לקחת פסק זמן, לדעת גם להסתכל על הדברים מהצד ולראות שאולי זה רגע טוב להתבונן ולשפר את המטרות. להרגיש בסדר עם עצמי שאני לפעמים צריכה לעצור, להיות נוכחת ברגע שמרגיש מוזר ואפילו ליהנות ממנו. וברגע שזה קורה, פתאום מגיעים הצלילות, הריכוז והתובנות, ויש הרבה יותר תוצאות.

ועכשיו תורך!

ספרי איך את מתמודדת עם הקושי של מחלה, לרוב "בלתי צפויה" ו"בדיוק בזמן הלא מתאים"?
איזה מחשבות ותחושות עוברות עליך בסיטואציה הזאת?
וכמובן שתפי אם יש לך טיפים שווים איך להבריא ומהר  🙂

אשמח לקבל את תגובתך מתחת לפוסט או בדף הפייסבוק

הרבה בריאות לכולנו,
אירינה גלוזמן

רב מסר

קבלי במתנה את המדריך המקיף לתזונה טבעית לאמא העסוקה

דוא"ל *
שם *

פייסבוק

יוטיוב

אתר מאמרים